מדרסים לנעלי עבודה

במהלך יום עבודה רגיל, כפות הרגליים כמעט ואינן במרכז תשומת הלב, הן פשוט שם, מבצעות את תפקידן כחלק מהשגרה.
רק כאשר העייפות מתחילה להשפיע על הקצב, על הריכוז או על התחושה הכללית בסוף היום, עולה ההבנה שמשהו בשגרה הפיזית אינו מאוזן לגמרי.

עבודה פיזית אינה נבחנת רק ביום אחד, אלא ברצף של ימים ושנים.
עומסים שחוזרים על עצמם, גם אם אינם קיצוניים בכל רגע נתון, מצטברים לאורך זמן ויכולים להשפיע על תחושת העבודה והיכולת לשמור על רצף תפקודי.
לעיתים תכופות ההשפעה הזו אינה מתבטאת בכאב ברור, אלא בתחושת כובד, עייפות מוקדמת וירידה כללית בנוחות.

בנקודה הזו מתחדדת גם העובדה שנעלי עבודה מיוצרות לפי תקנים אחידים, בעוד שאנשים שונים זה מזה במבנה כף הרגל, באופן הדריכה, במשקל הגוף ובאופי התנועה במהלך יום העבודה.
הפער בין נעל “תקנית” לבין השימוש האישי בפועל הוא גורם משמעותי לאי־נוחות מצטברת.

לכן, עבור חלק מהעובדים, ההתעניינות בפתרונות שמרניים כגון מדרסים אינה נובעת מבעיה רפואית מוגדרת, אלא מתוך רצון לייעל את השגרה, להפחית עומס מיותר ולהתאים טוב יותר בין האדם, הנעל והעבודה היומיומית.